בין ירושלים לקיבוץ אשלים: השיקולים מאחורי פתרונות הביניים למפונים

כרם שלום כבר הגיע להסכמה על פתרון הביניים, ובניר עוז שוקלים פרויקט השכרה בקרית גת. שתיים מהנשים המעורבות באחורי הקלעים של התהליך מספרות על השיקולים. מנהלת המרחב העסקי ברמ"י: "הפתרונות הם בתפירה אישית לכל קהילה. יש התעניינות של אנשי ניר עוז במיזם בקריית גת". בכירה במוא"ז שער הנגב מתנגדת: "לשים אנשים שעבדו בשדה וברפת בבניין בקריית גת זו מכה"

דרור ניר קסטל 9.11.23

(קטעים מתוך הכתבה)

למעלה מחודש חלף מאז ה-7 באוקטובר, שבו נפלו השמיים על קהילות שלמות באזור עוטף עזה. וכעת, לאחר שמנהלת תקומה נכנסה לפעולה, מתחילים להסתמן פתרונות הביניים הראשונים לדיור עבור המפונים. בימים אלה בוחנים תושבי קיבוץ ניר עוז מעבר למגורים זמניים בפרויקט חדש של חברת דונה, וחברי קיבוץ בארי בוחנים פרוייקט השכרה ארוכת טווח שצפויה להשלים חברת אשטרום בירושלים.

תושבי קיבוץ כרם שלום העבירו אתמול (ד') את הסכמתם למנהלת תקומה להשתקע לתקופת ביניים בישוב אשלים במועצה האזורית רמת נגב. בכך הפכו ליישוב הראשון מהעוטף אשר סיכם מול המנהלת על פתרון מגורים זמניים עד שהקיבוץ ישוקם. עוד נודע כי חברי קיבוץ משמר העמק בעמק יזרעאל הציעו למאות מחברי קיבוץ נחל עוז המתארחים אצלם מאז פרוץ המלחמה, להישאר להתגורר בקיבוץ לאורך תקופה בת שנה.

רות אפריאט, מנהלת החטיבה עסקית ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י),מספרת כי "ממש בימים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר התחלנו להיפגש עם נציגי הקהילות המפונות. התחלנו לחשוב על הפתרונות, ושמענו מהם מהם מה הצרכים, ותוך כדי הוקמה מינהלת תקומה כדי לתת פתרונות ביניים".

לדברי אפריאט, בעקבות השיחות נוצרו מספר עקרונות מנחים: "הראשון - באופן חוצה יישובים, יש רצון לחוזר ליישובים לאחר שיקומם, כמובן בתנאי של שקט ביטחוני. השני הוא מתן פתרונות 'בתפירה אישית' לכל יישוב, לפי הצרכים והרצונות של הקהילה ושל תושבים בודדים. לכל יישוב יש היקף פגיעה שונה וצרכים שונים שנגזרים מכך. ועדיין יש קהילות שהסיפור לא סגור עבורן. העיקרון השלישי הוא שמירה על המסגרת הקהילתית גם בתקופת הביניים. זה משהו מאוד ברור שעלה מהשטח, החשיבות שבשמירה על הקהיליתיות היא חלק מהשיקום המנטלי וגם לשמר מה שייחודי בקהילות האלו". עוד לדברי אפריאט ביקשו רבות מהקהילות "לחזור לאזור הדרום, 40-50 ק"מ מהיישוב המקורי, בגלל מוסדות הציבור ואמצעי הייצור – המפעלים והחקלאות". ולבסוף כמובן קיים גם שיקול הזמינות.

"הצענו מספר חלופות, הצענו למשל מלאי דירות שיש בידי דירה להשכיר . אמנם זה לא המרחב הכפרי שהם רגילים אליו אבל מבחינת מלאי הדירות לקהילה והזמינות המיידית, זה יכול לעבוד. כמה קהילות הביעו התעניינות. ניר עוז מעוניינים להשתכן במלאי דירות פנויות של קבלנים בקריית גת. הצענו לצאת בקול קורא לקבלנים שיש להם מלאי דירות, ובכרמי גת מצאנו פרויקט שעשוי להתאים וכנראה מתקדמים בכיוון הזה. זה עוד בשלב האישור והבדיקה".

פתרונות ביניים זמינים נוספים, לדברי אפריאט, נמצאים גם ביישובים להבים, להב, וביישובים נוספים במועצות האזוריות בני שמעון, אשכול ורמת נגב. "יש גם רעיונות שעולים מהשטח. כיסופים יחד עם נחשונים קידמו פתרון זמני של קראווילות בתוך הקיבוץ. אלו דברים שעולים מהשטח שהשארנו בהנהלה כמתווה רעיוני, יש כאן המון כוחות, מה שהמדינה מציעה כחלופות, היישובים מדברים בין עצמם וגם המועצות, למשל בני שמעון שהציעו חלופות, אני מאמינה שזה יתחיל להתכנס בתקופה הקרובה ואז כל יישוב יידע לאן הוא הולך. זה מחכה להחלטות תקומה".

......

"כדאי שהפתרונות העירוניים ירדו מהשולחן"

לדברי ברגיג, מרבית העקרונות שלה אומצו על יד מינהלת תקומה. "אני עדיין שומעת פתרונות עירוניים שאני חושבת שכדאי שיירדו מהשולחן, צריך להחזיר קרוב ככל הניתן לבית שלהם, כשאפשר, גם בהיבטים האובייקטיביים וגם הסובייקטיביים. אנחנו מדברים על הליך של כשנה, מהסיבה הפשוטה שהלחימה לא הסתיימה".

 מה בינתיים?

"כרגע אנחנו מנסים גם לרווח את פתרונות השהייה שלהם. יש לנו שיח עם משרד התיירות, אפשרות שמשפחה אחת תקבל יותר מחדר אחד, לנסות למצוא פתרונות במעגל הצמוד לאזור הפינוי. לצורך העניין אם מישהו פונה למלון מסוים שיקבל את המעטפת הקרובה למלון, למשל הקמנו מוסדות חינוך במקומות פינוי. עוד נקודה היא איחוד קהילות, למשל קהילת נחל עוז נמצאת בשני מוקדים. אנחנו עובדים לאחד אותם במוקד אחד שייתן מענה קהילתי,  שהפתרונות שומרי השגרה יהיו יותר ריאליים".