בעמדת ערוץ 7 עם אנשי קיבוץ בארי מספר גוני גודארד, חבר הקיבוץ שאיבד בטבח שביצע חמאס את שני הוריו, על הדרך יוצאת הדופן בה הצליח לשמור על חייו - כשהתחזה לאחד המחבלים למשך זמן קצר.
"ההנחייה היתה לנעול את הדלת ולהיות בממ"ד. מאוד דאגתי להורים שלי אז לקחתי חולצה לבנה שכיסתה את הפנים כדי שיחשבו שאני אחד מהם. מחבל עמד מולי באמצע הדרך, הוא ראה אותי וכיוון אלי את הרובה. בגלל שהוא ראה שהחולצה מכסה את הפנים שלי כפי שהפנים שלהם היו מכוסות - הוא הוריד את הרובה ואפשר לי להמשיך עם האופניים. כשהגעתי לאזור של ההורים ראיתי מכוניות שרופות והמון גופות. הגיעו לאזור הרבה מאוד בוזזים והם חשבו כנראה שאני אחד מהם", משחזרר גודארד את רגעי האימה.
כשהצליח להגיע לבית הוריו - נתקל שם בהרס רב. "הגעתי לבית של ההורים והכל כבר היה שרוף והרוס. נכנסתי פנימה והתחבאתי שם בערך חמש שעות. אני שמח, בדיעבד, שלא ראיתי את הורי שכבר לא היו חיים, כי אם זה היה קורה לא הייתי יכול לתפקד".
"התחבאתי בבית של ההורים כי אמרתי לעצמי שיש פחות סיכוי שיגיעו לבית שכבר שרפו. כמה ימים אחרי האירוע אמרו לנו שאבא נרצח ומאוחר יותר שגם אמא נרצחה. חווינו הרבה זמן של אי ודאות", הוא מוסיף. "קיוויתי שהם איכשהו שרדו בחיים ויחזרו אלינו. אבל לצערי אי אפשר לשלוט בחיים במאה אחוז".
החודש שעבר מאז אותו יום קשה - לא הקל ולו במעט. "אני לא מעכל מה קרה. הייתי בקלות יכול למות והיו יכולים לעלות עלי. זה ממש לא מובן מאליו שאני פה. אני מרגיש את החיבוק של העם וההורים שלי איתי תמיד בלב".
לאירוע זה עדיין לא התווספו תמונות מסמכים או סרטונים
תושב בארי חוזר אל התופת: כך גרמתי למחבלים לחשוב שאני אחד מהם
גוני גודארד החליט לשים חולצה באופן שעטף את פניו ולהתחזות למחבל כדי להגיע להוריו. בהמשך גילה ששניהם נרצחו.
יוני קמפינסקי
כ"ד בחשון תשפ"ד 8.11.23, 6:09
קישור לכתבה קישור לראיון ביוטיוב
אולפן ערוץ 7קיבוץ בארי
בעמדת ערוץ 7 עם אנשי קיבוץ בארי מספר גוני גודארד, חבר הקיבוץ שאיבד בטבח שביצע חמאס את שני הוריו, על הדרך יוצאת הדופן בה הצליח לשמור על חייו - כשהתחזה לאחד המחבלים למשך זמן קצר.
"ההנחייה היתה לנעול את הדלת ולהיות בממ"ד. מאוד דאגתי להורים שלי אז לקחתי חולצה לבנה שכיסתה את הפנים כדי שיחשבו שאני אחד מהם. מחבל עמד מולי באמצע הדרך, הוא ראה אותי וכיוון אלי את הרובה. בגלל שהוא ראה שהחולצה מכסה את הפנים שלי כפי שהפנים שלהם היו מכוסות - הוא הוריד את הרובה ואפשר לי להמשיך עם האופניים. כשהגעתי לאזור של ההורים ראיתי מכוניות שרופות והמון גופות. הגיעו לאזור הרבה מאוד בוזזים והם חשבו כנראה שאני אחד מהם", משחזרר גודארד את רגעי האימה.
כשהצליח להגיע לבית הוריו - נתקל שם בהרס רב. "הגעתי לבית של ההורים והכל כבר היה שרוף והרוס. נכנסתי פנימה והתחבאתי שם בערך חמש שעות. אני שמח, בדיעבד, שלא ראיתי את הורי שכבר לא היו חיים, כי אם זה היה קורה לא הייתי יכול לתפקד".
"התחבאתי בבית של ההורים כי אמרתי לעצמי שיש פחות סיכוי שיגיעו לבית שכבר שרפו. כמה ימים אחרי האירוע אמרו לנו שאבא נרצח ומאוחר יותר שגם אמא נרצחה. חווינו הרבה זמן של אי ודאות", הוא מוסיף. "קיוויתי שהם איכשהו שרדו בחיים ויחזרו אלינו. אבל לצערי אי אפשר לשלוט בחיים במאה אחוז".
החודש שעבר מאז אותו יום קשה - לא הקל ולו במעט. "אני לא מעכל מה קרה. הייתי בקלות יכול למות והיו יכולים לעלות עלי. זה ממש לא מובן מאליו שאני פה. אני מרגיש את החיבוק של העם וההורים שלי איתי תמיד בלב".